הודעות לתקשורת

תנו לחיות בארץ הזאת תפסיקו לנהל את כולם לפרטי פרטים, אינכם מסוגלים ואינכם יודעים אתם מביאים את כולם לאפאטיות, הכל נתקע אצל פקיד ממשלה כזה או אחר.
קראתי את חוק ההסדרים במשק המדינה לא היה כמותו 3.5 ק”ג, אין כמעט נושא שלא נוגעים בו, יש לנו בעיה גדולה.
אני מאמין כציוני שאינני רק ראש עיריית ראשון לציון, אני מחויב לדאוג לגליל, לנגב, לגבעות הטרשים ולדאוג גם לראשון לציון.
אני סבור שעיר במישור החוף אינה צריכה להישען על משק המים הלאומי, משק המים הלאומי הנו נכס לאומי ממדרגה ראשונה וחייב להיות חופשי עבור אותן רשויות במישור החוף. והשאלה היא לא מה אני עושה כדי לצרוך פחות מים, אלא מה אני עושה כדי לייצר מקורות נוספים, כדי שלא אזדקק לחסכון במים.
פקידי האוצר לא תפסו כי מים הינם משאב יקר שצריך להשקיע כסף לפיתוח תשתיות ניקוז ותיעול. המפעל שאנו מקימים היום הוא רק חלק קטן ואנחנו מחויבים לאסוף את המים גם מצפון ודרום מזרח של העיר. אני מקווה שתוך שנתיים מי הגשמים מכל רחבי העיר יוזרמו לאקוויפר ויוחדרו למי התהום וינוצלו בצורה מושכלת גם לשתייה.
אני ממליץ לפקידי האוצר בנושא המים שבו עם הרשויות המקומיות והגיעו איתם להסדרים, אני אישית אלחם ברגע שאדע שאהיה מסוגל לייצר את המים שאני צריך לספק לתושביי.

דניאל לב מנכ”ל מניב אמר: “בשנת 2001, כתב ראש העירייה, מר ניצן, מסמך המתייחס לחשיבותו של
משק מים עירוני עצמאי. בקיצור אמר “צריך לפתח מקורות מים נוספים”. אחד הפרקים של המסמך
התייחס להחדרת מי גשם ( מי נגר עילי) וניצולם וזאת הסיבה להתכנסות השמחה הזאת.
מי הגשמים של צפון מערב ראשון, וחלק מבת ים חולון, נקלטים באמצעות תעלות ומובלים באגם הסופרלנד
ומשם מועברים לאגם הנקיק; בדרום לאגם יש שטח חולי בו המים מחלחלים למי התהום (האקוויפר).
ראשון לציון מחדירה מי גשמים משנת 1999 ועד היום אגרנו כ- 11 מיליון קוב. ראשון היא העיר היחידה
בארץ שעוסקת בזה.
ב- 2006 אמרנו, החדרת מי גשם אנו עושים, עכשיו צריך לדאוג לניצולם. התחלנו בתכנון מערכת השקיה
שתשקה את הפארקים והגינות הציבוריות במערב העיר.
בסוף 2006 התחלנו בהנחת צנרת מי קידוח האגם, באורך של כ- 16 קמ’ ובעלות של 14.5 מיליון ₪.
המשמעות היא שבמקום להשתמש במים שפירים שהם משאב יקר ערך למדינה, אנו משתמשים במי גשם
שהיו מוצאים את דרכם לים אם לא הינו מחדירים אותם לאקוויפר.
אנו משתמשים במים יותר זולים ממי שתייה והחיסכון שנוצר הוא של 2.5 מיליון ₪ של כספי הציבור
ברמה הלאומית, יתכן שפרויקט זה ימריץ רשויות נוספות להשתמש במי גשם להשקיה במקום מים שפירים.
מה השלב הבא? לקלוט את כל מי הגשמים של כל אזורי ראשון ולהפוך אותם למי שתייה, בהתאם לתקנים
של משרד הבריאות. מדובר ב- 5 - 7 מיליון קוב לשנה נוספים למערך המים של העיר ראשון לציון.
כפי שאמרתי קודם החדרת מי גשם הוא רק פרק אחד במסמך של ניצן;
פרק נוסף הוא התפלת מי קידוחים מלוחים ליד הים. ב- 13/3/07, התפרסם מכרז בינלאומי
להקמת מתקן עירוני ראשון להתפלת מים מלוחים; מטרת הפרויקט מיהול של מי בארות עם
רמת חנקות גבוהה עם מים מותפלים, כך שהתוצאה תהיה מים באיכות גבוהה מאד ובמחיר זול.
לצורך ביצוע המתקן, הוקמה חברת בת “מניב טכנולוגיות מים” וכמו שעשינו דירוג אשראי למניב
והנפקנו אגרות חוב, התחלנו בדירוג של מניב טכנולוגיות למטרת גיוס כספים להקמת המתקן.
אנו מקווים שבאמצע שנת 2009 המתקן יתחיל להזרים מים מותפלים.
פרק נוסף: טיפול בשפכים. אנו משנים היום את הקונספציה למתקן מקומי שיטפל בשפכים של
שכונות חדשות שיוקמו בעיר כגון נחלת יהודה וצריפין לאחר הפינוי של מחנות צה”ל.
לסיכום: מניב פועלת לשיפורה ופיתוחה של רשת המים, הניקוז והביוב בראשון לציון כמטרה
עליונה תוך שימת דגש על שיפור השירות לתושב ובכוונה להוזלת תעריפי המים.
היום, אנו עושים צד משמעותי בדרך להפיכתו של משק המים העירוני למשק מים עצמאי ראשון במדינה.