הודעות לתקשורת

לאורך דורות רבים תוהה עם ישראל מהו המקור של סמלו העתיק והמקודש ביותר – המגן דוד. האם כעת, סוף סוף, נפתרה החידה?

מאין בא המגן דוד? שני משולשים שווי צלעות, מורכבים במהופך זה על זה – מה מקורם? מה הם מסמלים? כיצד קיבלו משמעות טעונה כל כך? ואיך נקשרו בקשר כה הדוק לתולדות עמנו וגורלו? רבים תהו על כך, סברות שונות ומגוונות הועלו במהלך השנים. היו שקבעו כי הוא נחרט לראשונה על מגיני לוחמיו של דוד המלך. היו שטענו כי מקור המגן דוד בסמל הודי עתיק, או בקמיע פגאני לגירוש שדים ורוחות. והנה קמו בימינו שני ישראלים, חוקר ואמן, חקרו לעומקו של עניין, והגיעו למסקנה שהיא מרתקת ומתבקשת בעת ובעונה אחת: סמל המגן דוד נולד במשכן ה', לאחר יציאת מצרים, בימי נדודיהם של בני ישראל במדבר.  בגאווה נוכל לומר עכשיו, שהמגן דוד כולו שלנו – מראשיתו – כבר 3500 שנה!

מספר הוגה הרעיון, אורי אופיר: "לפני כמה שנים הרציתי לפני תלמידי תיכון בתל אביב, ואחד מהם שאל אותי: 'מה מקורו של המגן דוד?' אמרתי לו מה שידעתי אז, והוא אמר: 'זה לא מספיק עמוק. זה לא מספק אותי.' האמת, שגם אותי התשובות לא סיפקו. שמעתי שכשעיצבו את דגל המדינה, ובן גוריון שאל מה מקור המגן דוד, איש לא ידע לתת לו תשובה מבוססת. העניין לא עזב אותי. התחלתי לחקור."

אופיר, מהנדס במקצועו, אהב מאז ומעולם בעיות מורכבות, שדורשות חשיבה אל מעבר לאופק המובן מאליו. משלקח על עצמו את המשימה החדשה, הוא השקיע בה ימים ולילות: הצליב מקורות, עיין במחקרים עכשוויים, השווה בין טקסטים תנ"כיים ותרגומים עתיקים. עד שלבסוף מצא את המפתח לפתרון בכמה פסוקים בספר שמות: "ויעש את המנורה זהב טהור … ירכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה…  וששה קנים יוצאים מצדיה… כפתור ופרח כן לששת הקנים היוצאים מן המנורה…" (ל"ז 17-22).

מחקריו העלו כי אותו "פרח", ששימש כגביע שמן המאור במנורה שבמשכן, התבסס בצורתו על השושן הצחור – פרח בר ארץ ישראלי, לבן ואצילי, בעל שישה עלי כותרת, שהיה סמל של טוהר, שלמות ושלום בעת העתיקה. מבט מלמעלה על גביעו של השושן, אשר על פיו עוצבו פרחי המנורה, יוצר תחושה של דז'ה-וו: ששת עלי הכותרת יוצרים צורה שדומה באופן מצמרר למגן דוד.

אחד האנשים ששמעו והתלהבו מתגליתו של אופיר, היה צורף אמן תל אביבי בשם יניב שפירא. שפירא שמע את הסיפור, וכאמן בעל מעוף, העלה בעיני רוחו את דמות הכהן הגדול המדליק את האש בפרחי המנורה. ואז הבין… "כשהמנורה דולקת," כך אמר, "היא מטילה צללים. כל אחד מפרחיה הטיל  צללית של פרח השושן, וצורתה של הצללית הייתה… מגן דוד!" כלומר, על רצפת המשכן, לנגד עיניו של הכהן, ריצדו שבעה מגני דוד, מדויקים ומושלמים – וכך נולד הסמל הנצחי שלנו בלב קודש הקודשים של משכן ה'.

יניב שפירא אמר ועשה. בידיו האמונות עיצב פמוט מסוגנן, בעל שישה עלי כותרת, אשר גביעו מחקה במדויק את גביעי הפרח של המנורה מן התנ"ך. וכאשר הדליק את האש בפמוט המיוחד, חזה במו עיניו בפלא העתיק: צללית מגן דוד מושלמת, נציגה נושמת של עידן אחר, ריצדה על שולחנו, כאן בתל אביב של המאה ה-21.

"זה כל כך פשוט, שזה מדהים," אומר אופיר. "מסתבר שהתגלית שלנו משתלבת היטב בממצאים ארכיאולוגיים, במחקרים מודרניים בתחום הביולוגיה, וגם בפירושים של גדולי ישראל לאורך הדורות. וזה לא הכל. התברר שהפרח המקודש, השושן הצחור, קדוש גם לנצרות, ומכונה אצלם 'פרח הבשורה'. הנושא מקבל תנופה אדירה, בישראל וגם בעולם."

יניב שפירא, נדהם מהגילוי, התמסר לנושא, ויצר סדרות שלמות של פמוטי שושן, בעיצובים מודרניים מרהיבים, ובגדלים מגוונים – החל מפמוטי שולחן לשבת, וכלה בפסלי חוצות מוזהבים המקרינים על סביבתם אור עתיק, מורשת הדורות. ולכולם דבר אחד משותף: גביעם שושן, וצלליתם מגן דוד.

לרגל חגיגות יום העצמאות ה-60 למדינה, עלו 12 פסלי שושן צחור של יניב שפירא לירושלים, והוצבו ברחבת המסדרים שבהר הרצל. בטקס המרכזי של ערב החג הודלקו הפסלים והטילו לכל עבר צלליות מגן דוד, ורקדנים נושאי לפידים חוללו סביבם במופע מרהיב, שבלבו סמל העם והמדינה. זה המגן דוד, אשר כולו שלנו, בלבנו ובלב דגלנו המתנוסס בגאווה, ובקודש קודשנו מימים ימימה, לתפארת עם ישראל.

המגן דוד והמיסטיקה
המגן דוד נחשב ביהדות לסמל בעל עוצמה רבה. בזוהר הקדוש הוא נחשב לסמלו של הקב"ה. בקבלה ובמיסטיקה היהודית מייצגים שני המשולשים המרכיבים אותו אנרגיות מנוגדות של אש ומים, אוויר ואדמה, זכר ונקבה, רוח וחומר, אשר יחדיו יוצרות את השלם. שש פינותיו מסמלות את היקום כולו: דרום-צפון, מזרח- מערב, למעלה-למטה. שש צלעות המשולשים מייצגות את המילים "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד", וגם את אברהם, יצחק ויעקב, מול יוסף, משה ואהרון,  כאשר נקודת החיבור המרכזית מסמלת את דוד המלך.
אנשים רבים עונדים היום את המגן דוד כסגולה לאיזון, הרמוניה, שלמות והגנה אישית.

יניב שפירא הוא צורף-אמן העוסק בעיצוב וייצור תכשיטים וכלי יודאיקה מקוריים מזה כ-15 שנה. כבן לדור עשירי בארץ ודור שביעי לתלמידו של הגאון מווילנה, הרב חיים מואלוז'ין, הוא חש קשר עמוק למקורותיה התרבותיים של היהדות, ומשלב בעבודותיו אותיות וסמלים עתיקים ממורשת ישראל לדורותיה.