הודעות לתקשורת

משטחי הפריחה הוורודה של “הרקפת המצויה” בנאות קדומים, מקבלים עוצמה  כפולה בחדשי אדר-ניסן, עת פורח כליל החורש, שעמד עד עתה בשלכת. פריחתו הוורודה-סגולה משתלבת בזו של הרקפות ויוצרת מחזה מרהיב עין.

כליל החורש- מעטים יודעים כי כליל החורש הוא עץ הגדל בר ביערות הארץ וחורשיה. משום יופיו הפך להיות עץ נוי בגינות ובשדרות. בחודשים אלה, בטרם מופיעים העלים, מתכסה העץ בפריחה מרהיבה של אשכולות פרחים ממשפחת הפרפרניים, הדומים לפרחי האפונה. באמצע תקופת הפריחה מתחיל העץ ללבלב והוא מתכסה בעלים אדמדמים קטיפתיים ההופכים אט אט לירוקים.
העץ זכה להיקרא בפי הערבים “ערוס אל-ג’אבה” שפירושו “כלת השממה”. אצל הערבים הנוצרים נהוג לעטר את ראש הכלה בכתר פרחים המכונה “אכליל” בעת טקס בכנסייה, ולכן טקס זה נקרא בערבית אכליל. כשהוחלט לתרגם את שמו של העץ לעברית, הצליחו הבוטנאים לשמר גם את השם הערבי וגם את יופי פריחתו של העץ,

הרקפת המצויה - פורחת עונה ארוכה, מתחילת החורף ועד סוף האביב. בית גידולה הטבעי הוא צל סלעים ואבנים– כמו בשיר הידוע. בגלל היותה צמח פקעת, יכולתה לגדול בצל וחוסר רגישותה לחומצת האורנים, היא פורחת כיום ללא תחרות כמעט בחורשות האורן. גם עליה הירוקים הרחבים שונים משל האחרים בצורתם היפה ובכתמי הכסף שעליהם. כתמי הכסף נוצרים כתוצאה מחללי אויר הנמצאים בשכבת ה”עור” העליונה של העלים.
וקצת רלבנטיות ואקטואליה,!!
גם בעבר ניסו דייגים להעלות את תפוקת השלל הימי, ולשם כך לפקעות הרקפות היה חלק משמעותי עד מאוד:
הדייגים נהגו לכתוש את פקעת הרקפת שבה מצוי רעל המגן עליה מפני בעלי חיים, רעל זה מכונה מיקלמין   הם כתשו אותה, ערבבו את הרסק בקמח ופיזרו אותו כפיתיון. דגים שאכלו מהפיתיון הסתממו, וכל שנותר לעשות היה לאסוף אותם מהמים.

וכליל החורש מקושר דווקא לסיפור בעל גוון שלילי משהו
כליל החורש לפי המסורת הנוצרית:התחרט תלמידו הבוגדני של ישו, יהודה איש קריות, על שהסגיר את רבו לידי הכוהנים הגדולים תמורת שלושים מטבעות כסף, והחליט להתאבד. הוא חזר אל הכוהנים, השליך את שכר המלשינות אל ההיכל ואחר תלה עצמו על עץ שעמד בשלכת ערום ועריה. אותו עץ כליל החורש היה, שהתאדם וסמק מבושה על שדווקא עליו מת הבוגד, וכל גזעו התכסה בפרחי בושה ורודים-אדומים. ומאז ועד היום, עת יתעורר העץ מתרדמת החורף- ייזכר בקלון העולם שהמיט עליו יהודה, ושוב יעלה גזעו סומק עז.
ומדוע נטפלו לכליל החורש, שהרי יש עצים “אדומים” אחרים? זאת משום צורת זרעיו החומים שחרחרים, עגולים ושטוחים; ונדמו לבעלי האגדה למטבעות כסף, אותם מטבעות שקיבל יהודה מהכוהנים בשכר מלשנותו.
שמורת ‘נאות קדומים’ פתוחה לקהל הרחב בימים א’-ה’ החל מהשעה 8:30 ועד 16:00
וביום ו’ – עד 13:00
השבילים מתאימים למשתמשים בכיסאות גלגלים
מחיר כניסה למבוגר: 25 ₪ לילד  20 ש”ח
www.n-k.org.il.