הודעות לתקשורת

מחקר חדש באוניברסיטת חיפה בדק את הקשר בין שייכות לקבוצות חברתיות לבין החלטות שיפוטיות:
לנאשם ערבי יש סיכוי גבוה יותר להיכנס לכלא מאשר לנאשם יהודי
* שופטים וגם שופטות יטו להקל במידה וקורבן העבירה היא אישה *

מחקר חדש בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה מצא כי שייכות לאומית ומגדרית משפיעה על תוצאות שיפוטיות בבתי המשפט בישראל. ליהודי שהורשע בתקיפת ערבי יש סיכוי של 14% להיכנס לכלא במידה והשופט ערבי. במצב הפוך, שבו מורשע נאשם ערבי בתקיפת יהודי, הרי שסיכוייו להיכנס לכלא עולים ל-77%. שופטות ישלחו למאסר 94% מהנאשמים שהרשיעו; שופטים גברים ישלחו רק 84% מאלה שהרשיעו למאסר.
במחקר, שנערך בשיתוף המרכז לחקר פשיעה, חברה ומשפט באוניברסיטת חיפה ע"י ד"ר חגית תורג'מן בהנחייתם של פרופ' גדעון פישמן ופרופ' אריה רטנר, נבדקו 1200 תיקי אלימות שנשפטו בבתי המשפט המחוזיים בחיפה ונצרת בין השנים 1985 ל- 1999. עבירות האלימות לא כללו עבירות שנחשבו כעבירות טרור או פעולות איבה. לאחר מכן נבדק ההליך השיפוטי כדי לראות אם לעובדה שצד כלשהו בהליך- (נאשם, קורבן ושופט) שייך לקבוצה חברתית מסוימת יש קשר לתוצאות המשפט. כדי להשוות כראוי בין המקרים השונים, הושוו הנאשמים על פי קטגוריות של עבר פלילי או חומרת העבירה, כך שהממצאים מתייחסים לנאשמים שעברו עבירה זהה ולהם עבר פלילי זהה.
החלק המעודד בממצאים מראה כי השיוך החברתי (לקבוצות לאום ומגדר שונות) אינו מעלה או מוריד את הסיכויים להרשעה או זיכוי. אולם, במקרים בהם היתה הרשעה, נמצאו הבדלים מובהקים בין שופטים גברים לשופטות נשים ובין שופטים יהודים לשופטים ערבים בחומרת העונש שהם מטילים.
במידה ומדובר בשופט יהודי, יש לעבריין יהודי ללא עבר פלילי סיכוי של 39% להיכנס לכלא, לעומת עבריין ערבי ללא עבר פלילי שלו יש סיכוי של  51% למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח, זאת ללא קשר לזהות הקורבן. גם אורכם של עונשי המאסר לנאשמים ערביים יהיו ארוכים יותר מאלה של היהודים שהורשעו באותה עבירה.
המחקר העלה שאצל שופטים ערבים יש חשיבות גם לזהות העבריין וגם לזהות הקורבן. לנאשם יהודי ללא עבר פלילי, שהורשע על ידי שופט ערבי בעבירת אלימות בקורבן ערבי, יש סיכוי של 14% להיכנס לכלא. לנאשם ערבי באותה עבירה יש סיכוי של 46% להיכנס לכלא במידה ותקף קורבן ערבי. במידה והקורבן הוא יהודי, סיכוייו של הנאשם היהודי להיענש בעונש מאסר הוא 40%. במידה והעבריין הוא ערבי סיכוייו להיכנס לכלא עולים ל-77%. היהודים שכבר נשלחו למאסר אצל שופטים ערביים יגלו שמשך המאסר שלהם ארוך יותר לעומת הנאשמים הערביים.
גם לשייכות המגדרית יש קשר לתוצאות המשפט, אולם בעקבות מיעוט של מקרי תקיפה של נשים, בדקה ד"ר תורג'מן את השפעת השיוך המגדרי של השופטים והשופטות ושל הקורבנות בתיקים בהם העבריין הוא גבר.
במידה והנאשם תקף גבר והורשע, סיכוייו להיכנס לכלא הן 94% אצל שופטת ורק 84% אצל שופט. במידה והקורבן היא אישה, השופטות נוטות לשלוח למאסר ב-92% מהמקרים והשופטים רק ב-70% מהמקרים. מבחינת אורך המאסר, שופטים נוטים להטיל עונשי מאסר ארוכים יותר משופטות, ללא קשר לזהות הקורבן.
"ממצאי המחקר מצביעים על מערכת מורכבת עם השפעות שונות של מאפיינים אישיים של המעורבים בתהליך השיפוט.  המגדר והלאום של כל אחד מהמעורבים נוטל תפקיד בקבלת ההחלטות ביחס לחומרת העונש המוטל. ההסבר לממצאים אלו מחייב התייחסות להשפעת יחסי הכוחות הקיימים בין יהודים וערבים בחברה הישראלית ולמעמדם הרגיש של השופטים הערבים בחברה הישראלית הנובע מכך שמצד אחד הם שייכים לקבוצת המיעוט בשל היותם ערבים ומצד שני הם מייצגים את מערכת החוק של קבוצת הרוב מעצם היותם שופטים", הסבירה החוקרת.

ד"ר אמיר גילת
ראש מערך תקשורת הסברה ודוברות (תהוד"ה)
אוניברסיטת חיפה
טלפון: 04-8240092/4
מייל: dover@univ.haifa.ac.il